כדור הארץ שלנו עומד בפני בעיות גדולות ורציניות; האוכלוסייה הולכת וגדלה, קרקעות מדלדלות, כדור הארץ מתחמם, מינים ובעלי חיים נכחדים, העדר ביטחון תזונתי והעדר מקורות מים זמינים במקומות רבים בעולם, ואלו הן רק חלק מהבעיות. יש שסבורים שבעיות אלו הם בעיות עתידיות שאין לטפל בהן כרגע, אך מרבית המדענים והחוקרים גורסים כי חייבים למצוא פתרונות לאתגרים הללו, ויפה שעה אחת. בין הפתרונות שיש לנו היום אקוופוניקה היא אחת המעניינות.
אקוופוניקה – כי העתיד כבר כאן
אקוופוניקה משלבת בין אקווה, שפירושה מים לבין הידרופוניקה, שפירושה גידול צמחים במצעים מנותקים. זוהי שיטת גידול ייחודית שפותחה בעשורים האחרונים ובה מייצרים מערכת יחסי גומלין סימביוטית בין מצע גידול מימי לבין צמחים, אורגניזמים ובעלי חיים, וכל זאת תוך שמירה על עקרון המחזור.
שיטת הגידול האקוופונית יכולה לעזור לנו כבר היום למצוא פתרונות לבעיות שמנינו כאן והיא נחשבת לשיטת גידול מוצלחת. היא מבוססת על מחזור של מים וכך מסייעת בהידלדלות מקורות מים, היא שיטה לגידול מזון וכך מסייעת להרחבת מקורות המזון בעולם, היא אינה דורשת קרקעות זמינות כי גידול הצמחים מתבצע בתוך סביבה מימית ובמקום להרוס את הגיוון הביולוגי היא משתמשת באורגניזמים והמגוון הביולוגי ולא מצמצמת אותו.
על שיטת הגידול האקוופונית
שיטת הגידול האקוופונית מבוססת על ארבעה רכיבים עיקריים: דגים, צמחים, חיידקים ומים. המערכת האקוופונית היא מערכת סגורה שבה צמחים גדלים במצע של מים, מתוקים או מליחים, לצד דגים. כאשר מקורם של חומרי ההזנה והדשנים מגיעים מהפרשות של הדגים המפורקים על ידי חיידקים. הפרשות הדגים הן, אפוא, חומרי הזנה טבעיים ואורגניים והצמחים שקולטים את ההפרשות של הדגים ומוזנים מהם גדלים בתוך מים ממוחזרים. יש כאן קשר סמביוטי (תלותי), כאמור, בין כל מרכיבי המערכת המזינים האחד את השני, וכולם טבעיים.
תפקידם החשוב של החיידקים והבקטריות
כפי שציינו, כדי לספק לצמחים חומרי הזנה, חיידקים מפרקים את ההפרשות הטבעיות של הדגים. לחיידקים יש, אם כן, תפקיד מאוד חשוב. הם סופגים את רכיבי ההפרשות של הדגים מן המים, מנקים את המים וממירים, בתהליך שמכונה ניטריפיקציה, את האמוניה שמופרשת מהדגים לניטראט. הניטראט הוא חנקן שמעשיר את הצמחים ממש כמו תמיסת דשנים.
אם זה אווקפוני אפשר להיות בטוחים שזה גם אורגני
בגידולים אקוופונים אי אפשר לעבוד עלינו. אפשר להיות בטוחים שמזון שיוצר במערכת אקוופונית הוא גם אורגני. מערכת אקוופונית שמוזרמים אליה חומרי הדברה כימיים או דשנים מזיקים יהרגו את הדגים ולכן גם את הצמחים. למעשה, גם חומרי הדברה אורגניים לא יכולים להכנס למערכת האקוופונית, כי היא עלולה לחבל בתהליך הטבעי שמתרחש. חומרי הדברה מכל סוג שהוא גם אינו נדרש בסוג זה של גידול.
אין השפעות חיצוניות ואין הנדסה גנטית (NO G.M.O)
מאחר והשיטה האקוופונית כוללת מערכת גידול סגורה אין חשש שריסוסים זרים או זרעים זרים, משדות סמוכים למשל, יגיעו אל הצמחים האקוופונים. הצמחים מוגנים היטב במערכת וגדלים במינימום הפרעות חיצוניות.
יותר גידולים בפחות מקום
שיטת הגידול האקוופונית מאפשרת לחקלאי לגדל הרבה יותר גידולים פר מטר רבוע בהשוואה לחקלאות המסורתית. מומחים גורסים כי ניתן להגדיל פי 6 את היקף היבולים פר מטר רבוע בשיטה זו.
אקוופוניקה חוסכת במים ומאפשרת יבול לאורך כל השנה
מאחר וגידולים אקוופוניים גדלים הלכה למעשה במערכת סגורה, שאינה תלויה באקלים שבחוץ, אפשר לגדל בעזרתה מגוון גידולים לאורך כל עונות שנה, ולא רק בעונה. הגנן האקוופוני מספק את התנאים, שולט וקובע אותם. לכן אפשר ליהנות מפירות העונה, גם בעונה שהם לא נוהגים לפרוח. בנוסף, אפשר לחסוך 90% מים בשיטה זו, תודות למערכת המחזור המובנית שבשיטה זו. למעשה אקוופוניקה יכולה לספק מענה נהדר למדינות ואזורים שבהם יש מחסור מתמיד של מים ולייצר מזון מקומי וטרי באזורים אלו.
אפשר גם לחסוך בחשמל
בשיטת הגידול האקוופונית אפשר גם לחסוך בחשמל בהשוואה לחקלאות המסורתית. כדי לתחזק מערכת אקוופונית צריך אמנם חשמל, אך אם החשמל מגיע דרך לוחות סולריים או באמצעות רוח, הרי שניתן לחסוך גם בהוצאות החשמל.
לסיכום
אקוופוניקה היא שיטת גידול חדשה אמנם, אך היא מבוססת על עקרונות שמתרחשים באופן טבעי כבר מראשית ימי היווצרות כדור הארץ. יש לה הרבה יתרונות אקולוגיים ונראה ששיטה זו תמשיך ותתפשט ככל שנשכיל להבין יתרונות חשובים אלו.