עץ הזית הוא מתנה של הטבע. כבר לפני 7000 שנה הוא תורבת לגידול כאן במזרח התיכון: בארץ ישראל וסביבותיה. כיום הוא נפוץ גם ביוון, באיטליה ובספרד נחשבות גם הן ליצרניות שמן זית דומיננטיות בזירה העולמית. הזית הוא גם אחד משבעת המינים, ולו חשיבות גדולה בדת ובתרבות היהודית.

גם אתם רוצים עץ זית משלכם? קראו את המדריך שלנו:

מקום בגינה

עץ הזית יכול להקלט בכל סוג של קרקע. ואם רוצים תוצאות מדהימות במיוחד, מאוד מומלץ להשתמש בתכשיר דישון מתאים. למשל ב-KF-OLIVE של חברת VGI, שמותאם ספציפית לגידול עצי זית.  השורשים של העץ רחבים אבל אינם אלימים ולכן ניתן לשתול את העצים יחסית צפוף ולא רחוק מדי מהאספלט. אנו ממליצים על מרווח של מטר וחצי בין עץ לעץ לכל כיוון. חשוב לחשוף את העץ לשמש לחצי יום לפחות, אז שימו לב לא לשתול במיקום שרב הזמן מוצל. 

באיזה זן לבחור?

בישראל קיימים מספר זני זיתים המתחלקים לשניים: זנים מתאימים להפקת שמן בשל אחוזי השמן הגבוהים שהם מכילים, וזנים המיועדים בעיקר לכבישה ואכילה, כיוון שהם מכילים פחות אחוזי שמן. ברנע, סורי, קורוטינה ואסקל נחשבים מעולים ופופולריים מאוד בישראל. 

הכנת הקרקע

גודל בור השתילה צריך להיות מותאם לנפח מערכת שורשי השתיל ועוד 10% אקסטרה בהם נשים את הקומפוסט. לאחר שחופרים את הבור נפזר על הקרקעית שכבת קופמוסט שאמורה לכלוא את המים והדשן ולהבטיח הזנה מלאה של העץ. נוציא את שתיל הזית מהשקית: נחתוך בעזרת סכין את קרקעית השקית ונניח את השתיל בבור. כשהוא בתוך הבור, נחתוך בעדינות את דופן השקית ונשחרר את מערכת השורשים כדי להגן עליהם מתלישה או קריעה. אחרי כן  נכסה באדמה ונהדק היטב כדי למנוע כיסי אוויר באזור השורשים. בשלב הסופי, נשקה את השתיל בשפע של מים. 

דישון

הדשן חשוב מאוד ומומלץ לשימוש לקבלת צמיחה איתנה ופוריה של העץ, ולהשבחת הפרי מבחינת גודל, מרקם וטעם. מומלץ להשתמש בדשן מחומרים טבעיים בלבד. 

מדשנים פעמיים בשנה: בסתיו ובאביב. לאחר מכן הוא מתפרק לאט בקרקע ומזין את האדמה.

לאחר שתילת עץ הזית, חורצים באדמה עיגול בעומק סנטימטר לערך, במרחק של 15 ס"מ מהשתיל. לאחר מכן יש לפזר חופן דשן (כ-50 גרם) בעיגול שחרצנו ולכסות באדמה.

השקייה

גם כשזה מגיע להשקיה, עץ הזית ממשיך לעשות לנו חיים קלים: ניתן להשקות אותו גם במים הנחשבים לפחות איכותיים (כדוגמת מים בעלי מליחות גבוהה), והוא יגדל וישגשג. בהשקיות  הראשונות נשתמש בכמויות מים גדולות יחסית כדי להקל עליו את הקליטה בקרקע. 

זהירות. מזיקים!

אויבי עץ הזיץ הם זבוב הזית, זבוב הפירות ועש היסמין. הנזק שגורמים זבוב הזית וזבוב הפירות כמעט בלתי נראה מבחוץ: נקודה קטנטנה על הפרי בלבד. אבל אם נחתוך את הפרי נראה שיש בו רקב משמעותי. להתמודדות עם כך ניתן להשתמש במלכודות ייעודיות לזבובי עץ הזית. 

עש היסמין מעדיף את העלים הצעירים של העץ. אם אתם רואים שעלי העץ מתקפלים ו/או מקבלים רשת לבנה דקיקה עליהם, קיבלתם אורח בלתי רצוי. במקרה כזה, יש לקחת עלים לדוגמה ולגשת לחנות חקלאית לצורך הדברה. אלטרנטיבה היא הגנה בעזרת רשת התכסה את כולו.

פירות עץ הזית והמסיק

בשנת העץ השלישית הוא יניב פירות. ומאז פחות או יותר תראו פרי מידי שנה שניה. איך תדעו מתי למסוק? קוטפים זית אחד ומועכים אותו ביד. אם הוא מגיר מיץ בשפע, הוא מוכן. אם אתם מחובבי הזיתים השחורים, פשוט המתינו בסבלנות עד שהפירות שעל העץ ישחירו ומסקו אותו אז.

לאחר המסיק יש לגזום את העץ: להסיר ענפים יבשים ו/או פצועים, ולפתוח אותו כדי שיאפשר לקרני השמש להגיע לענפים המרכזיים. את הגיזום יש לבצע בעזרת מזמרה גדולה וחזקה, וניתן גם להעזר בגנן מקצועי בפעם הראשונה.

בהצלחה!