חובבי גינון? מעוניינים בייצור עצמי של מזון? מצוין! הנה לכם כמה מצרכי בסיס לסלט קליל. הוסיפו שמן, לימון ומעט תיבול, ואתם מסודרים.

מבחינת דישון כדאי להשתמש בחומר ביוסטימולנט טבעי, כלומר לא כימי ולא ״אורגני״, אלא חומר טבעי שאינו מייצר התמכרות של הקרקע או העציץ לדישון. 

כך עושים את זה נכון:

עגבניה

בגידול עגבניות ביתי מומלץ להשתמש בזנים העמידים נגד מחלות קרקע שונות: כמו עגבניות שרי או עגבניות תמר. צורות הגידול לכל זן יחסית דומות אבל ישנם הבדלים בדרישות של מים ודשן. ניתן לגדל אותם על גבי ערוגות או לתת להן לטפס על חוטים. 

העגבניות אוהבת חום, שמש ישירה וקרקע ישירה. רצוי להוסיף קומפוסט של 10 ק״ג למ״ר. רצוי להצניע את הקומפוסט לעומק של 20-30 ס״מ, ולהוסיף דשן ביוסטימולנט טבעי.  

מומלץ לחפות את הקרקע גם אם מגדלים עגבניות שרועות וגם אם מגדלים בהדליה. כדאי להשתמש בחיפוי פלסטי צהוב שמונע מגע של העגבניות עם הקרקע ומביא לפגיעה בפרי. ההשקייה תעשה בטפטוף בהתאם לגודל והתאיידות הצמח. במאי משקים 4 ליטר למ״ר ביום ובשיא הקיץ מגיעים ל-8 ליטר למ״ר ליום, הדישון נעשה במשך כל תקופת הגידול במיוחד במידה ומגדלים בהדליה.

חסה

החסה היא חלק ממשפחת המורכבים לצד האנדיב והארטישוק ולה זנים רבים: חסה ערבית, אייסברג, ראש-חמאה, חסה ננסית, חסה מסולסלת, חסה עלה-אלון, בטביה וחסת עלים. לכל אחד מהטיפוסים הירוקים, יש טיפוס מקביל בצבע אדום-סגול. 

גידול חסה בבית זה בין הדברים הקלים ביותר; כל מה שאתם צריכים בשביל לגדל חסה זה את החלק התחתון של החסה שאותו בדרך כלל זורקים.

חותכים את ראש החסה (החלק התחתון) בגובה של כ-5 ס”מ, שמים את החסה בתוך כלי מים כדי שתפתח מערכת שורשים. רצוי להחליף את המים בכלי כל יום או יומיים. לאחר 10 ימים עד שבועיים החסה תפתח מערכת שורשים וניתן יהיה להעביר אותה לעציץ. המעבר לאדמה לא תלוי בכמות העלים שצמחו בחסה אלא בכמות השורשים: רק כשהם בשלים למעבר יש לשתול בעציץ. האדמה בעציץ צריכה להיות לחה מאוד לאורך הגידול. בהמשך, תוכלו לגדל מספר חסות ובכל פעם להוריד מספר עלים למאכל מכל אחת מהחסות שלכם.

טיפים מאיתנו:

– כשאתם רוצים לאכול מהחסה כדי לאכול מהעלים הצעירים!

– אם תשאירו את העלים במרכז החסה ותניחו להם לגדול, החסה תפתח עמוד פריחה שיניב זרעים שבהם תוכלו להשתמש לשתילת חסות נוספות.

מלפפון

המלפפון נחשב יחסית קל לגידול ולא דורש המון תחזוקה, ואין ספק שהמלפפון הוא ירק מרכזי מאוד בחיי היום יום. המלפפון החביב, על אף שהוא מושרש בתודעתינו כירק, שייך למעשה, למשפחת הדלועים שהרי הם פירות לעילא ולעילא. חבריו למשפחה הם הדלעת, המלון, האבטיח והקישוא. וכמותם, גם המלפפון אוהב שמש. הנה דוגמה לחלקת מלפפוני פולאריס מרשימה במיוחד. 

לגידול מלפפון תוכלו לקנות זרעים במשתלה ולהנביט אותם, מומלץ עד חודש אפריל. עשו זאת במקום מואר אך לא שמשי מדי. חשוב לשמור על מצע ההנבטה לח כל הזמן, ועם בוא העלים הראשונים יש להעביר לשמש. לרב התהליך אמור לקחת כחודש.

אפשר להתחיל גם משתיל מוכן מהמשתלה, ובעיקר אחרי אפריל.  את הגידול ניתן לעשות בעציץ, במיכל (מינימום 20 ליטר), או באדמה. כל מה שתצטרכו זה להוסיף קומפוסט.

במידה ואתם שותלים בבית תוכלו לשתול שתיל אחד פר מיכל של 20 ליטר. חלוקת הקרקע תהיה שני שליש אדמה גננית ושליש קומפוסט (שאינו מהווה תחליף לדשן).

במידה ואתם מגדלים בגינת ירק – הכינו ערוגה. הוציאו סלעים ואבנים מהקרקע והוסיפו קומפוסט לפי עיקרון של שכבה דקה של 2.5 ס״מ סביב כל שתיל.

לאחר מכן, שתלו את המלפפונים כשהמרחק בניהם צריך להיות כ-60 ס"מ. כדי לשמור על הלחות באדמה, הוסיפו חיפוי קרקע: קש או עלים יבשים.

השקיה

שמרו על אדמה לחה ועל השקיה קבועה: באמצעות טפטפות, צינור או משפך כשהמים אמורים להתמקד בבסיס הצמח. עלים נבולים מצריכים עוד מים, ועלים צהובים ניתן פשוט להוריד.

לרב זני המלפפון יש פרחים זכריים ונקביים, הראשונים שיופיעו הם הזכריים שאינם מניבים פרי, הנקביים, שיופיעו שבוע לאחר מכן, ומניבים פרי.

דישון

מומלץ לדשן את המלפפון אחת לכמה שבועות בדשן מחומרים טבעיים בלבד. אחרי הכל, מדובר בפרי שאתם תאכלו. 

קטיף

אם תגדלו נכון, כבר אחרי חודש וחצי משתילה המלפפון יהיה מוכן לקטיפה. הכי טעימים אם הצעירים וקטנים.  קציר מומלץ לעשות מוקדם בבוקר בעזרת מזמרה או סכין חדה. הצמח ימשיך להתחדש לאחר הקטיף. 

בהצלחה לכל המגדלות והמגדלים!