ריסוס חומרי הדברה

מהם הסיכונים הטמונים בשימוש בחומרי הדברה?

חומרי הדברה נמצאים בשימוש נרחב בחקלאות, אבל לא רק. גם גננים ביתיים וציבוריים משתמשים בהם על מנת למנוע הופעת מזיקים או כדי לשלוט במחלות, עשבים שוטים ופתוגנים אחרים בצמחים שמאיימים על היבול, איכותו והתשואה שבצידו. ועל אף שמרבים לדבר על הסיכונים הטמונים בשימוש בחומרי הדברה, עדיין יש לא מעט אנשים ואפילו חקלאים וגננים שסבורים שיש לא מעט חומרי הדברה בטוחים ונטולי סיכונים.

אבל במציאות, חומרי ההדברה הכוללים איזה שהוא סוג של כימיקל מהווים סכנה לאדם, לסביבה ולמגוון הביולוגי. ונראה שרק הבנה של כלל הסיכונים יכולה להוביל למזעור השימוש בחומרי הדברה.

שיעור חשיפה ורמת רעילות של חומרי הדברה

הסיכונים בחומרי הדברה תלויים במידה רבה ב-2 פקטורים: רמת החשיפה לחומרי הדברה ומידת הרעילות. שיעור החשיפה הוא למעשה כמות חומרי ההדברה הנכנסים לגוף שלנו או כמות חומרי ההדברה המשוחררים לסביבה. ומידת הרעילות נמדדת בעד כמה חומר ההדברה רעיל לסביבה, לבעלי החיים ולסביבה.

וכך קורה שגם חומרי הדברה בעלי רמת רעילות נמוכה יכולים להיות מסוכנים אם החשיפה להם היא גדולה. ננסה להמחיש את זה בעזרת דוגמה: כדור אקומול אחד יעיל להקלה על כאבים וחום, אך נטילה של 6 כדורי אקומול או 10 כדורים היא סכנה של ממש עבור האדם. ככל שהמינון גבוה יותר, כך גדל גם הסיכון. העניין הוא שחומרי הדברה מכילים לעיתים תכופות כמה סוגי רכיבים וכל אחד מהם עלול להכיל שיעור שונה של רעלנים.

חומרי הדברה
גם גננים ביתיים וציבוריים משתמשים בחומרי הדברה על מנת למנוע הופעת מזיקים

חומרי הדברה מסכנים את בני האדם

למרות שננקטים צעדים למזעור הסיכונים בחומרי הדברה וקיימות רגולציות שמתיימרות להסדיר את הנושא, חומרי הדברה מהווים סכנה, לנו, בני האדם. חשיפה לחומרי הדברה יכולה להתרחש במגוון נסיבות:  בחקלאות, כאשר חקלאים ועובדים מטפלים ביבולים ובצמחים. בגינון פרטי, כאשר אנחנו מבלים בפארקים ציבוריים ובגינות משחקים.

חשיפה לחומרי הדברה יכולה להתרחש גם כאשר אנחנו באים במגע עם חומרי עץ ש"הועשרו" בחומרים משמרים ואפילו כאשר אנחנו שמים תכשירים אנטי-טפיליים לחיית המחמד שלנו. כמו כן, שאריות חומרי הדברה נמצאות בכמויות כאלו ואחרות גם על המזון שאנחנו אוכלים.

סיכונים מוחשיים לבני אדם

חומרי הדברה נחשבים למשבשי המערכת האנדוקרינית, קרי: המערכת ההורמונלית. הורמונים הם מעין שליחים כימיים בגוף האדם והם משחקים תפקיד חשוב בוויסות מגוון רחב של תפקודים כאשר החשובים שבהם הם: התפתחות ורבייה. חשיפה לחומרי הדברה יכולה, אפוא לגרום למומים באברי המין, לסרטן האשכים, לירידה באיכותו של הזרע, לסרטן הערמונית, להפלות מוקדמות, לציסטות בשחלות, להופעת תסמיני גיל התבגרות בטרם עת, בעיות של חריגות ברחם, סרטן השד וירידה כללית בפריון.

כמו כן, חשיפה לחומרי הדברה עלולה לגרום להשמנת יתר, לסכרת, לבעיות בהתפתות המוח, לגידולים בבלוטת התריס, למחלות ניווניות, לפרקינסון ולהפרעות נוירולוגיות. וזה לא נגמר כאן. רעילות גבוהה של חומרי הדברה יכולה לחולל מספר רב של מחלות נוספות עקב מגע, שאיפה או בליעה של חומרי הדברה, ביניהן: בעיות וגירויים במערכת הנשימה, אלרגיות, רגישויות, הקאות, בחילות, אובדן הכרה, שלשולים, גירויים בעור, כאבי ראש, התכווצויות ועיוותים.

ריסוס גינה בחומרי הדברה
חומרי הדברה מגיעים למקורות המים ומזהמים אותם

חומרי הדברה מסכנים גם את הסביבה

על אף שחומרי הדברה מיושמים על הקרקע וקיימת נטיה לחשוב ששם הם נשארים, פעמים רבות חומרים אלו עושים את דרכם מן הקרקע אל מקורות מים כגון נהרות, נחלים, בריכות, ימים ואוקיינוסים. חומרי הדברה אלו מגיעים למקורות המים ומזהמים אותם. עקב כך, גם בעלי החיים והאורגניזמים שנמצאים במאגרי המים נפגעים מהכימיקליים, ביניהם: דגים וייצורי מים שונים. הזיהום הזה מפר את כל האיזון האקולוגי העדין.

חומרים מסוכנים אלו יכולים להגיע בקלות גם למי התהום שאנחנו שותים מהם, לזהם אותם ולהזיק לאנשים ששותים אותם. אך לא רק איכות המים וחיות הנמצאות או ניזונות ממים נמצאים בסכנה. חומרי הדברה גם הופכים לגז או לאדים לאחר שמיישמים אותם, בוודאי אם מיישמים אותם בריסוס. הם נעים באוויר ומזיקים לכל בעל חיים שנושם את האוויר הנגוע הזה, בני אדם, חיות ומיקרואורגניזמים שונים. הם גורמים למחלות בקרב מיני חיות רבים לרבות בני האדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *