השקייה

חשוב לדעת! שיטות השקיה

אנחנו כל כך רגילים לכך שיש מים זורמים בצינורות ובברזים שלנו, עד שאפשר לשכוח שפעם זה ממש לא היה כך. מאז ש"השתלטנו" על הכושר לווסת מים לצרכים שלנו העולם שלנו נראה אחרת. בנוסף לכך שיש לנו יכולת לשתות מים נקיים בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, שיטות השקיה מאפשרות לנו גם לגדל גידולים באופן סדיר, גם במקומות שבהם הגשם לא מגיע בתדירות גבוהה. השקיה עוזרת לנו גם לווסת טמפרטורה בסמך לצמחים ומונעת נזקים הנלווים למשל לתופעות כגון: קרה. אז אילו סוגי השקיה היו פעם וישנם היום, ואיזו דרך עשתה האנושות תודות להתפתחות בטכנולוגיות השקיה?

השקיה בהצפה

שיטת השקיה בהצפה נחשבת לאחת השיטות הקדומות ביותר להשקיהבחקלאות והיא עושה שימוש בחוק הטבע המוכר – גרביטציה. ההבנה שמים הנמצאים במקום גבוה ייטו לזרום מטבעם למקום נמוך יותר היוותה את הבסיס לשיטת השקיה קדומה זו. הרעיון הוא פשוט: מקיפים את השדה החקלאי בסוללות המשמשות מעין מחסום וגידור ומציפים את השדה שנמצא במקום נמוך יותר במים המגיעים ממקום גבוה. לאחר מכן זורעים, ושוב מציפים את השדה.

כך, עד אשר גדלה התוצרת החקלאית המיוחלת. ואכן, שיטת השקיה בהצפה היא יחסית פשוטה, אך יש לה גם כמה חסרונות: מדובר בשיטה לא מבוקרת להשקיה, הגורמת לבזבוז אדיר של מים והיא מתאימה בעיקר לשטחים חקלאיים גדולים מאוד. כמו כן, שיטה זו מחייבת את החקלאי לגדל את היבול שלו בסמוך למקור מים גדול. בנוסף, בשיטת ההצפה לא ניתן להבטיח כיסוי אחיד של השדה כמו גם שמשקים שטח ולא צמחים באופן ספציפי. יחד עם זאת, מדובר בשיטה פשוטה יחסית ליישום.

השקיה בתלמים

שיטת השקיה זו פותחה על מנת לנסות ולתת מענה לבעיות שדיברנו עליהן בשיטת ההצפה. כדי למקד בצורה טובה ויעילה יותר את הזרם לכיוון הצמחים ועל מנת למנע בזבוז של מים, חולק השדה החקלאי לתעלות קטנות שנחפרו בסמוך לצמחים. לאחר מכן, הוצף השדה והמים הגיעו קרוב יותר ובצורה ממוקדת יותר לתעלות. בשיטה זו חילקו את השדה לחלקות, בהתאם לשיפוע הטבעי של השדה ואת התלמים היו יוצרים במחרשה.

הייתה תעלה ראשית הממוקמת גבוה יותר והמים היו זורמים דרך התעלות לתעלות המשנה. ועד כמה ששיטה זו מתקדמת, גם לה היו בעיות. גם כאן יש בזבוז של מים שכן עדיין משתמשים בשיטת הצפה, אם כי הבזבוז קטן ביחס לשיטת ההשקיה בהצפה, גם כאן ההשקיה לא בהכרח אחידה וגם בשיטה זו וויסות המים הוא מאתגר.

השקיה בתלמים

השקיה בממטרה

לאחר שבני האדם למדו שניתן להשתמש בלחץ מים נולדה שיטת ההשקיה בממטרה, שמזכירה במובנים מסוימים את הגשם. הממטרה משקה את השדה על ידי פיזור מים מן הגובה בצורה של מעין טיפות גשם. לחץ המים בממטרות גם מביא להשפרצת מים למרחקים ארוכים ולכן מביא לכיסוי נרחב וגם גורם לתנועה הסיבובית של הממטרה. עד ליום הזה אנחנו עושים שימוש בממטרות, הן בשדות חקלאיים והן בהשקיה ביתית.

היופי בשיטת השקיה עם ממטרה הוא שניתן לשלב דשנים, חומרי הדברה וחומרי הזנה במים וכי מדובר בשיטה מתקדמת טכנולוגית. עם זאת, לשיטת השקיה זו יש גם חסרונות, ביניהם: השקיה לא ממוקדת של צמחים, שכן הממטרה משקה את כל השדה ולא רק את הצמחים, חלק מהמים הניתזים לאוויר מתאדים ולכן יש כאן בזבוז מיותר של מים, השקית ממטרה מתבצעת במעגל וזו לא צורתם הטבעית של שדות, אז יש חלקים שנמנע מהם מים.

השקיית קונוע

שיטת השקיה זו נסמכת במידה רבה על ממטרות אך היא שכלול שלהן. בשיטת הקונוע יש מערכת השקיה של ממטרות, המבוססות על לחץ מים ומשאבת מים, המונעת חשמלית ונעה על גלגלים בצורה סיבובית או בצורת קווית, כאשר הממטרות הקטנות ממטירות מים על השדה בצורה אחידה ורציפה יחסית תוך כדי תנועה. מאחר שהקונוע הוא המצאה מודרנית אז יש היום קונעים הניתנים להפעלה מרחוק באמצעות הטלפון הנייד.

כמו כן, קונועים יכולים לכסות שטח חקלאי נרחב בזמן קצר יחסית. עם זאת, יש לקונוע גם חסרונות: הוא משקה לא רק את הגידולים כי אם שטחים נרחבים ולכן שיטה זו יחסית בזבזנית במים, כדי להשתמש בקונוע יש צורך בקו מים מאוד ארוך וגם מאוד אלסטי, וזה לא תמיד ניתן להשגה.

השקיה בטפטפות

ההמצאה הישראלית שאנחנו כל כך גאים בה היא מבין השיטות החדשות והיעילות ביותר להשקיה – הטפטפת. בשיטה זו לוקחים מים ומעבירים אותם בצינורות ארוכים ומפותלים המאטים את זרימת המים ומווסתים אותה עד אשר המים יוצאים בכמויות קטנות בצורת טיפטופים בקרבת הצמחים. הטפטפת מגיעה ישירות אל הקרקע ומשם היא מחלחלת אל מערכת השורשים של הצמחים.

לטפטפת שפע של יתרונות, כך למשל, אין איבוד או אידוי של מים, הצמח, הקרקע ומערכת השורשים מקבלים מים בצורה ישירה, אין בזבוז של מים כפי שקורה בשיטות אחרות, ההשקייה ממוקדמת בצמחים, ניתן לשלב במי ההשקיה דשנים וחומרי הזנה בקלות ותוך דיוק רב במינונים ובכמויות וניתן לייצר קווי טפטפות נפרדים בהתאם לצרכי המים הייחודיים של כל צמח וצמח, כך שכל צמח יקבל את כמות המים הדרושה לו באופן ייחודי. עם חיבור הטפטפות לשעון ניתן לתכנן תוכניות השקיה קבועות מראש המופעלות באופן אוטומטי, מה שמשחרר את החקלאי מלזכור להשקות ועוד. אך גם לטפטפות יש חסרונות: אם יש הפסקת חשמל, הטפטפות לא יפעלו, כמו כן צריך לא פעם לתקן טפטפות וצינורות שהתפוצצו עקב לחץ מים שאינו מתאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *