מכרה מלח

המלחת הקרקע – אתגרים ופתרונות

מלח (=נתרן) הוא מינרל שקיים בקרקעות באופן טבעי. במקומות מסוימים הוא קיים בקרקע בשיעורים גדולים בעוד שבמקומות אחרים הוא נמצא בשיעורים קטנים יותר. בפועל, המלחת קרקע זו תופעה גיאוגרפית שבה כמות המלחים המצויים בקרקע עולה ועושה את דרכה לשורשיהם של צמחים. כאשר שיעור המלחים בקרקע גבוה מאוד צמחים רבים לא יכולים להתפתח, גם אם הם רגילים לרמה גבוהה של מליחות כגון צמחי הלופיט (Halophyte), עד שניתן לומר שקרקע כזו אינה ראויה לחקלאות או אפילו גינון. על פי הערכות של האו"ם מליחות משפיעה כיום על כ-810 מיליוני דונמים של קרקעות בכל רחבי העולם, והמשמעות של זה היא קשה לעיכול: בשטחים אלו כבר לא ניתן לגדל את מרבית הצמחים. המלחת קרקעות זו תופעה שרווחת בכל העולם והיא מאתגרת מדענים וחקלאים בכל מקום.

תהליכים הגורמים להמלחת הקרקע

מחקרים מראים כי יש 2 גורמים עיקריים להמלחת הקרקעות בעולם: הגורם האנושי והגורם הטבעי.

1. הגורם האנושי – השקיה במי קולחין, השקיה במים שפירים, השקיה במים, בעיות בניקוז מים,  הזרמת שפכים או דישון יתר תורמים לעליית שיעור המלחים בקרקע.

2. הגורם הטבעי – ים שנסוג, אידוי של נהרות ומאגרי מים, עליית מי תהום בשל לחצים הידרוסטטיים לגובה פני הקרקע והתאדותם, העדר בגשמים או סחף של מינרלים עשויים להוביל להמלחת קרקע.

שני גורמים אלו יחדיו גורמים למלחים להצטבר בתוך הקרקעות ומביאים לאובדן פוריות הקרקע ולפגיעה חמורה במרקם האקולוגי העדין שבו אנחנו חיים, כאשר חוקרים טוענים כי לגורם האנושי יש השפעה גדולה יותר על תופעה מדאיגה זו. וביתר זאת מדגשים החוקרים את בעיית ממשקי ההשקיה הלקויים כגורם העיקרי להמלחת קרקעות ברחבי העולם.

המלחת קרקעות

מה קורה כאשר הקרקע מלוחה מדי

כאשר תופעת המלחת קרקעות מתרחשת היא גורמת נזק למבנה של הקרקעות, היא מעלה את ריכוז המלחים המצויים בתמיסת הקרקע, היא מביאה לספיגה מוגברת של מיני יונים הנחשבים לרעילים מאוד לצמח כשהם נוכחים בכמויות גדולות והיא מקשה על הצמחים ושורשיהם לספוג מים. התוצאה, כאמור, העדר יכולת לגדל צמחים בקרקעות אלו, ובמקום שבו אין צמחים, אין מזון ואם אין מזון, אין חיים. בנוסף, המלחת קרקעות משפיעה גם על איכותם של מי התהום שאנחנו, בני האדם,  צורכים וכך היא פוגעת בנו גם במישרין וגם בעקיפין.

מדידת מליחות הקרקע

כדי לקבוע את רמת המליחות בקרקע בודקים את המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע על סקאלה שנעה בין מליחות נמוכה, מליחות בינונית ועד למליחות גבוהה. נכון להיום יש כמה שיטות לבדיקת המליחות בקרקע, ביניהן: קידוח ונטילת דגימה או דגימת חיישנים. כאשר בכל השיטות, במהלך המדידות נבדקת למעשה המוליכות החשמלית. לאחר נטילת הדגימות הן נשלחות לניתוח במעבדות  וחוזרות עם תוצאות על תכולת המלחים והיסודות בקרקע הנבדקת. את הבדיקות יש לערוך לפני עונת הגידול כדי לאפשר טיפול בקרקע בטרם מתחילה העונה.

לא על הנתרן לבדו

אכן, נתרן או נכון יותר לומר נתרן כלוריד הוא אחד מהמלחים המשפיעים על תופעת המלחת קרקעות איך ישנם עוד סוגי מלחים שתורמים לתופעה, ביניהם: נתרן גופרתי, קלציום כלוריד, מגנזיום גופרתי וסודיום ביקרבונט.

ויסות המליחות בקרקעות – פתרונות:

יש כמה שיטות המנסות לספק פתרון לתופעת המלחת הקרקעות, ביניהן:

  • יצירת ניקוז תת קרקעי כך שמפלס מי התהום ירד באמצעות "ארובות" למשל.
  • העשרת הקרקע בקומפוסט.
  • הפחתה או העשרת הקרקע בדשנים מתאימים, בהתאם לתוצאות דגימות המליחות.
  • העשרת הקרקע בביו-סטימולנטים.
  • שינוי במדיניות ההשקיה, למשל הקטנת מרווחי ההשקיה.
  • נטישת השימוש במי קולחין.
  • טיהור מים.
  • שטיפה בין השקיות.
  • המלחת קרקעות בישראל

תופעת המלחת קרקעות נחשבת לגורם עקה אביוטית משמעותי והוא מביא לאובדן יבולים בכל העולם, לרבות כאן אצלנו בישראל. למרבה הצער, אנחנו כאן בישראל עושים שימוש תכוף ונרחב במי השקיה בעלי מליחות גבוהה (שימוש מוגבר במי קולחין, למשל) וכך הורסים באופן חמור ובלתי הפיך את עתיד החקלאות הישראלית, חקלאות ציונית שפעם הייתה הגאווה הלאומית שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *