גידול בזיליקום בחממה

אפקט החממה: איך חממות עובדות?

אפשר לראות חממות כמעט בכל מקום בעולם, גם כאן אצלנו בישראל יש חקלאות חממות נרחבת, והיום שענף ההידרופוניקה חווה תחיה מחודשת, רואים עוד יותר חממות מאי פעם, אפילו חממות ביתיות. אז איך בעצם עובדות חממות? איזה עקרונות מדעיים מסתתרים מאחוריהן? והאם כדאי גם לכם לשקול הקמת חממה? תקראו ותחליטו בעצמכם.

לגדל ירקות ופירות לאורך כל השנה, ולא רק בעונה – בחממה

חממות נחשבות ליעילות מאוד כאשר רוצים לגדל צמחים מסוגים שונים לאורך כל ימות השנה. גידול בחממה משחרר אותנו מהתלות באקלים שם בחוץ ומעניק לנו שפע של יתרונות. את החממה אפשר להכין בעצמנו אם מדובר בגינה ביתית, אם כי לא מדובר בפעולה פשוטה, ומומלץ מאוד גם לבדוק גם רכישת חממות מוכנות. בחממה הביתית ניתן לגדל, כאמור, מגוון גידולים, לרבות: חסות, עגבניות, חצילים, פלפלים, פרחי נוי, מלפפונים ועוד.

המדע מאחורי החממה

כדי להסביר איך חממה עובדת כדאי להתעכב קצת קודם ולהסביר על אור, חום וקרני השמש.

אור השמש מספק מגוון די נרחב של גלים אלקטרומגנטים. חלק מהגלים הללו אנחנו רואים בעיניים שלנו די בקלות וחלק לא. למעשה בני האדם יכולים לראות טווח די צר של גלים. איה טווח? כל צבעי הקשת נופלים לתוך הקטגוריה הזו.

בנוסף, השמש מספקת גם חום. גם החום מגיע בצורת גלים.  יש בעלי חיים על פני האדמה שיכולים לזהות גלי חום אלו. יש בעלי חיים שרואים אורכי גל ארוכים יותר, ויש בעלי חיים שרואים אורכי גל קצרים. בין בעלי החיים הללו אפשר לציין את הציפורים, הנחשים, עטלפים, פרפרים ועוד – חיות אלו ואחרות רואות באופן שונה מהאופן שבו אנחנו רואים.

איך כל זה קשור לחממה?

מאחר שרוב החממות עשויות מחומר שקוף או לפחות שקוף למחצה, אור השמש חודר אליהן דרך חיפוי החממה. אור השמש שחודר אל החממה נקלט על ידי הצמחים והאדמה ומשתקף בתוך החממה. האור הזה נלכד בפנים ולא יכול לצאת ממנה בקלות, זאת מאחר שהחומר שממנו עשויות חממות מאפשר רק לכמה גלים ארוכים לצאת מן החממה החוצה. גלים קצרים יותר כגון אלו שאנחנו רואים, וקרני אינפרא אדומים קצרים הקשורים לחום יכולים לעבור, אך קרני אינפרא אדומים ארוכים לא יכולים לצאת מגבולות החממה בקלות.

ובאותו עניין, ישנם אובייקטים שסופגים יותר אור וחום – אובייקטים כהים, ויש אובייקטים שמשקפים ופולטים יותר אור וחום -אובייקטים בהירים. כאשר אור עובר דרך אובייקט ואינו נפלט, אזי האור נספג. וספיגה זו היא למעשה העברת אנרגיית אור. וכך זה בחממה, כאשר חום קרני השמש נכנס לחממה הוא נספג והוא מחמם את פנים החממה. למשל, כאשר חום השמש מגיע לקרקע של החממה הטמפרטורה של הקרקע עולה, ואז החום מועבר לאובייקט שנמצא בסמיכות, למשל, אל האוויר שבחממה או אל הצמחים או אל העציץ שבו יושב הצמח. האוויר שמתחמם מתרחב. החלקיקים מתרבים במהירות והופכים לפחות ופחות צפופים. האויר הקל והחם יותר עולה למעלה ומאפשר לאוויר יותר צפוף להיכנס. האוויר הקר יותר מתחמם על ידי האדמה החמה והמעגל הזה ממשיך וחוזר על עצמו. ומאחר שהאוויר החם אינו יכול לצאת מהחממה בקלות בגלל החומר שממנו החממה עשויה, הטמפרטורה הכללית בחממה נשמרת גבוהה.

ומה קורה בחממות במהלך הלילה?

האופן שבו חממות עובדות במהלך היום דומה לאופן שבו הן עובדות במהלך הלילה. מאחר שהחממות אוגרות חום הוא ממשיך להיות מאוחסן בתהליך מחזורי, כאמור. החום שנאגר במשך היום זמין בשעות הלילה ומאפשר לצמחים לגדול בטמפרטורה שדומה מאוד לטמפרטורת האוויר. כדי למקסם את התהליך הזה בלילה וכדי למנוע התחממות יתר במהלך היום, אפשר לשים חביות מים הצבועות בשחור (כזכור, אובייקטים כהים אוגרים אנרגיית חום) מתחת למדפי הצמחים. יש חקלאים וגננים שהחממות שלהן גדולות דיין והן מאפשרות להם לשמים באלות (שקיות) עם חול בצבע כהה או סלעים שקולטים חום במהלך היום כדי לשמור על טמפרטורה קבועה גם במהלך הלילה.

ויסות הטמפרטורה בחממה בעזרת אוורור

הטמפרטורה בחממה יכולה להיות מאוד גבוהה, וזה כמובן טוב ורצוי, אך עד רמת חום מסוימת. כדי לשלוט ולווסת את הטמפרטורה בחממה יש לדאוג גם לאוורור. ללא אוורור יש סיכוי שהטמפרטורה תהיה גבוהה מדי והצמחים ישרפו. וכמו שאנחנו לא משאירים את הילדים שלנו או את בעל החיים שלנו ברכב סגור באמצע אוגוסט, כך גם אין להשאיר את הצמחים שלנו ללא אוורור בחממה חמה מדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *