עצים סובטרופיים אלו הם למעשה עצים שמסוגלים לפרוח באקלים סובטרופי. אנחנו מקשרים באופן אינטואיטיבי בין סובטרופיות לבין אקזוטיות וארצות רחוקות אולם דעו לכם שגם אצלנו בישראל ניתן לגדל עצים המתאימים לאקלים בסובטרופי וליהנות מפירותיהם. הסיבה לכך שגם כאן אצלנו אפשר לגדל עצים סובטרופיים היא כי ההגדרה של אקלים סובטרופי על פי ג'ון גריפית'ס אינה גיאוגרפית כי אם אקלימית.

לדידו של גריפית'ס אקלים סובטרופי קיים בכל מקום שבו הטמפרטורה הממוצעת בחודשים הכי קרים עומדת על 6 מעלות צלסיוס או למעלה מזה, אך במקביל נמוכה מ-18 מעלות צלסיוס. ולראיה, יש אקלים סובטרופי ים תיכוני.

עצים סובטרופיים שעשו עלייה לישראל

תחת קטגוריית עצים סובטרופיים ניתן לציין מגוון די נרחב של עצי פרי נפלאים, כך לדוגמה: אבוקדו, אפרסמון, ליצ'י, אנונה, מורינגה, וומפי, שסק, פיטנגו, גויאבה, קרמבולה וגם עצים מוכרים יותר כמו תאנים, דובדבנים קורנליאנים, תות שחור, שזיף, רימון וענבים – כולם עצים סובטרופיים שניתן לגדל כאן בארץ. ישראל אמנם אינה בית הגידול הטבעי של חלק מן העצים הסובטרופיים, אך הם הובאו ארצה והם הסתגלו היטב למזג האוויר הארצישראלי, כאילו נולדו כאן.

טיפוח עץ אבוקדו

אבוקדו הוא עץ סובטרופי מובהק. מקורו במרכז אמריקה והוא הופץ לכל רחבי העולם על ידי הספרדים, ועל כך אנחנו אסירי תודה לספרדים. באשר לגידול וטיפוח עץ אבוקדו אז יחסית לעצים אחרים הוא לא תובעני וגדל ללא תחזוקה מיוחדת. כדי ליהנות מפירות העץ יש להמתין בין 3 שנים ל-5 שנים, אז התאזרו בסבלנות. מבחינת תנאי הגידול האופטימאליים של עץ אבוקדו: יש למקם את העץ במקום שבו יש חשיפה לשמש מלאה ולהימנע משתילתו במקומות קרים מאוד. יש לספק לו הרבה מים, אם כי לא יותר מדי.

עונת השתילה המומלצת היא בראשית עונת האביב, כאשר בעת תקופת הפריחה של האבוקדו יש להשקות את העץ בכמויות גדולות יותר של מים מבדרך כלל. עץ האבוקדו יכול להגיע לגובה של עד 20 מטרים והוא גדל במהירות לכן חשוב לזכור לגזום אותו לאחר שהפירות כבר פרחו, בחודשי החורף. הגיזום צריך להתרכז בגדיעת ענפים שחורים או חלושים. מבחינת דשנים, כדאי לבדוק את הקרקע ולאחר הבדיקה להתאים את הדשן והביו-סטימולנטים להרכב הקרקע, כאשר משטר הדישון צריך להצטמצם בעונת החורף.

טיפוח עץ ליצ'י

בהגדרה עץ ליצ'י הוא טרופי, אולם ניתן לגדל אותו גם כאן אצלנו בישראל באקלים הסובטרופי הים תיכוני. בית הגידול הטבעי של הליצ'י הוא סין, משם הוא התפשט לכל רחבי העולם. הליצ'י הוא עץ יפה אך רגיש מאוד לקור, במיוחד כאשר העץ צעיר. לכן כדאי למקם אותו במקום חם עם חשיפה מלאה לשמש או בשמש חלקית, אבל לא באזורים קרים ומוצלים לגמרי.

קצב הגדילה של הליצ'י נחשב איטי יחסית, הא יכול לשאת פרי לאחר 3 שנים אך הוא גם יכול להניב פירות רק לאחר 8 שנות טיפוח. הוא דורש טיפול ותשומת לב וגם השקיה מרובה וסדירה, את תדירות ההשקיה יש להגביר בימי הקיץ החמים. מועד השתילה הרצוי של עץ ליצ'י הוא בסוף האביב. עץ הליצ'י יכול להגיע לגובה של 20 מטרים ויש לגזום אץ ענפיו השרופים והחלשים מדי תקופה. פירות הליצ'י צפויים לפרוח בעונת האביב בחודשים מאי ואפריל. לבסוף, חשוב לספק לעץ הליצ'י דשן מתאים ולשמור על משטר הזנה קבוע.

טיפוח עץ שסק

כמו הליצ'י כך גם בית הגידול הטבעי של השסק הוא בסין. הוא עץ רב שנתי, מתאים לגידול באזורי אקלים סובטרופיים ואינו דורש תשומת לב רבה כדי לשגשג. כדי להתפתח בצורה מיטבית יש לשתול את עץ השסק בקרקע מאווררת, לספק לו חשיפה גדולה לשמש מלאה ומעט מאוד מים. עם הזמן, ככל שהעץ מתבגר, אפשר להפסיק כליל את השקיית השסק ולהתבסס אך ורק על גשמים.

לוקח לעץ שסק בין שנתיים ל-4 שנים עד שהוא מניב פירות וכדאי מאוד לשתול את עץ השסק בעונת החורף, אך אפשר לשתול גם באביב. השסק גדל בקצב איטי ויכול להגיע לגבהים של 6 מטרים או קצת יותר. אפשר לצפות לפירות בסוף עונת החורף ובתחילת האביב. כאשר גוזמים את עץ השסק מומלץ לגזום את הצמרת ואין חובה לדשן את העץ.

בהצלחה!