נראה שבכל מה שנוגע לשימוש בחומרי הדברה מסוכנים ישראל הולכת צעד אחד קדימה, שני צעדים אחורה ושוב פעם קדימה. היינו עדים בשנים האחרונות לרפרטואר של ניסיונות חוזרים ונשנים של גופים כגון המשרד להגנת הסביבה וכן של עמותות לייצר תקינה מחמירה בנוגע לשימוש בחומרי הדברה מזיקים ורעילים.
בין היוזמות ניתן לציין הכשרה מקצועית לחקלאים ופועלים שעובדים עם חומרי הדברה כתנאי לשימוש בהם, הונחו על השולחן של המחוקק גם דרישות לייצר סטנדרט מחמיר יותר להדברה בסמוך למבנים ועוד ועוד. אולם הצעות אלו ועוד יוזמות אקולוגיות ברוכות אחרות מעלות אבק וטרם אושרו. אבל אז הגיעה, ממש לפני ימים ספורים, הודעה חשובה לציבור המצהירה כי משרד הבריאות ומשרד החקלאות עומדים לאמץ את הסטנדרט האירופאי לשימוש בחומרי הדברה.
אירופה מציגה סטנדרט פרוגרסיבי ומחמיר לתכשירי הדברה
אירופה מובילה את העולם כולו בתחום התקינה לחומרי הדברה. היא הציבה כבר לפני שנים סטנדרטים מחמירים ופרוגרסיביים לייצור, שימוש, יבוא ויישום של חומרי הדברה וכול מדינות העולם נושאות אליה את עיניהם. אירופה הוציאה מכלל שימוש חקלאי תכשירי הדברה הנחשבים לשאריתיים ומזהמים, מהלך שתכליתו המוצהרת היה ועודנו שמירה על בריאות האדם, הסביבה והאוכלוסייה שניזונה מתוצרת חקלאית. התקינה האירופית למעשה הניעה מעין "מרוץ חימוש" בין חברות כימיקליים שפועלות לפתח תחליפים יעילים יותר ומזיקים פחות.
הופה, הופה, הופה, פה זה לא אירופה
עד עכשיו היו בישראל 2 סטנדרטים לייצור של חומרי הדברה. סטנדרט גבוה ומחמיר שהביאו לפיתוח של חומרי הדברה פחות רעילים, אותם ייצאו חברות הכימיקליים הישראליות לאירופה. וסטנדרט מקל, הכולל ייצור של חומרי הדברה המכילים רכיבים רעילים, אותם ייעדו חברות הכימיקליים לשוק הישראלי המקומי. הסטנדרט הנמוך של ייצור חומרי הדברה בישראל הוא מפגע שגובה קורבנות רבים. כך לדוגמה, הוא הביא למותן של 2 ילדות בשנת 2014.
הן מתו עקב חשיפה לפוספין להדברה באזור ירושלים. כמו כן, על פי נתונים של משרד הבריאות נרשמו בשנת 2014 כ-195 מקרים של הרעלות עקב חשיפה לקרבמטים ולזרחנים אורגניים, ובשנת 2015 חשיפה לחומרי הדברה רעילים הביאה כ-20 אנשים לבתי חולים, כאשר גם ילדים קטנים בני פחות מגיל 4 נפגעו.
בשנת 2017 ארע מקרה חמור לא פחות שבו ילדים קטנים ששתו מים "מועשרים" במתאם-סודיום אושפזו בבית חולים. כאשר המים המזוהמים האלו הגיעו לברזים בשל יישום מתאם-סודיום של חקלאי, חומר שהגיע למי השתיה של שכונה שלמה.
האם ישראל בדרך למהפכה בתחום חומרי ההדברה?
החדשות הטובות הן שכעת, משרד הבריאות בשיתוף פעולה מלא עם משרד החקלאות החליטו, לאמץ את התקינה האירופאית לחומרי הדברה כאן אצלנו בישראל. המהלך הזה למעשה מפקיע את הסמכות של משרד החקלאות לקבוע תקנים לחומרי הדברה ומביא לאימוץ ישיר של התקינה האירופאית. החדשות הפחות טובות הן שלא ברור אם התקינה האירופאית תשמר כאן אצלנו בישראל לאחר המשמרת של שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות, שפעל ללא לאות לקידום החוק. כמו גם שתקינה בסדר גודל כזה דורשת סדרה של פעולות נלוות שיבטיחו יישום נכון ויעיל של התקינה האירופאית בישראל תוך הגנה על החקלאים בפרט והחקלאות בכלל.
אתגרי יישום התקינה האירופית בישראל
עבור החקלאי, תהליך זה של תקינה חדשה הוא מאתגר ומחייב הסתגלות למציאות חדשה. על החקלאי להתמודד עם אותם מפגעים בחומרים חדשים שאינם מוכרים לו עדיין ואשר עלותם, ביחס לאלו שיצאו מהחוק, גבוהה בהרבה. באירופה וגם בארצות הברית החקלאות נהנית ממגוון רחב של תמריצים וסובסידיות, הן עקיפות והן ישירות. לתפיסת מדינות אירופה, מאחר שלחקלאות יש תועלת ציבורית נרחבת, חשוב לתמרץ אותה מהקופה הציבורית.
לכן הם מקפידים על ביטחון במזון, שמירה על שטחים פתוחים, נאמנות לצביון כפרי של אזורים מסוימים, מגוון תעסוקתי ושמירה על עוצמה כלכלית בגידולים המהווים בסיס בתעשיות הלבוש והמזון, לרבות: סויה, חיטה, תירס וכותנה. התמריצים האלו חשובים מאוד להצלחת השינוי מאחר שהם מאפשרים לחקלאים להסתגל ולהטמיע שיטות ותכשירי הדברה חדשים.
נכון להיום ולמרבה הצער לא קיימים בישראל מנגנוני תמיכה ישירים בחקלאים לרבות הדרכות וגם אלו שקיימים, הולכים ומצטמצמים עם השנים או נתמכים על ידי גופים פרטיים בעלי אינטרסים משלהם. התוצאה – החקלאי נותר לבדו במערכה, סופג עלויות רבות ומתקשה להסתגל למצב החדש.
מאחר שתכשירי ההדברה המותרים הם יעילים פחות, החקלאי נאלץ להשתמש בהם בכמויות גדולות יותר. כאשר תכשיר הדברה שהיה יעיל ובדוק נפסל לשימוש, החקלאי צריך למצוא תחליפים, ואלו על פי רוב יהיו, כאמור, יקרים יותר. ולכל אלו יש השפעה שלילית על יציבותו הכלכלית של המשק החקלאי כולו.
לסיכום
אין ספק שהתעוררנו לבוקר של יום חדש כאשר שמענו על הצעדים שננקטים לאימוץ התקינה האירופית לחומרי הדברה, אלו בהחלט שורות משמחות. אולם אם תהליך זה לא ינוהל בצורה חכמה וילווה במתן תמיכה לחקלאים שתאפשר להם להמשיך לייצר ביעילות, בבטיחות ובעלויות סבירות תוצרת חקלאית אנחנו עלולים לצאת נפסדים.