שדה אורגני

תקינה אורגנית בארץ ובחו"ל

החקלאות האורגנית הולכת ותופסת תאוצה בעולם והיא חלק מתנועה גדולה יותר הגורסת שמוכרחים לנסות ולהקטין את הנזקים הסביבתיים והאנושיים שהחקלאות והעידן המודרניים מחוללים. לטענת התנועה האקולוגית, לחקלאות המודרנית המשלבת תשומות חקלאיות חיצוניות כגון: הנדסה גנטית, כימיקליים וחומרים סינתטיים יש השפעה שלילית על כדור הארץ כולו ואם לא נפעל עכשיו, נשלם ביוקר אחר כך. לטענתם, בעת ייצור של מזון יש לקחת בחשבון את הסביבה ואת ההשלכות ארוכות הטווח גם במחיר של ירידה בהיקף היבולים, ולייצר סטנדרט אורגני על פיו יש לטפל, לטפח, לייצר ולשווק תוצרת חקלאית. הסטנדרט הזה, שכבר קיים בישראל, באירופה וגם בארצות הברית למעשה נועד להסדיר את כל שרשרת הייצור של תוצרת חקלאית, והוא מבטיח לצרכן שקיפות ואפשרות לבצע בחירות מושכלות יותר.

כל מדינה והתקינה האורגנית שלה

כפי שרמזנו בפסקה הקודמת לכל מדינה או איחוד של מדינות יש את הסטנדרט האורגני שלהם. כך שאם מדובר בחקלאי ישראלי המגדל לשוק המקומי עליו לעמוד בקריטריונים מסוימים המוכתבים על ידי מדינת ישראל, אך במידה והחקלאי הישראלי מעוניין לייצא תוצרת אורגנית למדינות איחוד אירופה או למדינות ארצות הברית, עליו לעמוד בתקן האירופאי או האמריקני, בהתאמה. מה ההבדלים בין התקנים האורגנים השונים? על כך נרחיב ממש בשורות הבאות.

התקינה הישראלית לתוצרת אורגנית 

הסטנדרט הישראלי לתוצאת אורגנית מעוגן בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, תשס"ה- 2005 והוא מכתיב את תנאי הייצור האורגני לכל מי שמעוניין למכור את מוצריו עם תו תקן אורגני בשוק הישראלי המקומי. כדי לעמוד בסטנדרט האורגני הישראלי יש לשמור על כל שרשרת הייצור של התוצרת האורגנית תוך הפרדה גמורה מתוצרת שאינה אורגנית. על החקלאי מוטל פיקוח והוא חייב לעמוד בתקן למשך תקופה של 3 שנים של גידול אורגני. בתום 3 שנים ולאחר שנבדק ונמצא שאין שאריות של חומרי הדברה ודשנים כימיים או סינתטיים, כמו גם שכל תהליך הגידול מתהליך הריבוי והגידול ועד העיבוד, האריזה ושינוע התוצרת עמדו בסטנדרט – יכול החקלאי לקבל את תו התקן האורגני הישראלי.

התקינה האירופית לתוצרת אורגנית 

הסטנדרט האירופי לתוצאת אורגנית מעוגן בחוק Council Regulation (EEC) No. 834/2007 והוא מכתיב את תנאי הייצור האורגני לכל מי שמעוניין למכור את מוצריו עם תו תקן אורגני בשוק האירופאי. מאחר שישראל אימצה את התקינה האירופאית באופן אוטומטי וישיר אזי  התקינה האירופאית והישראלית זהות ממש. גם תקן זה מסדיר את תעשיית החקלאות לרבות גידולים חקלאיים, קומפוסט, דשנים, זרעים ואת תעשיית מפעלי המזון ונוגע לכל שרשרת הייצור של המוצרים האורגניים מהגידול דרך העיבוד ועד לשינוע. 

תקינה אורגנית

התקינה האמריקנית לתוצרת אורגנית 

הסטנדרט האמריקני לתוצאת אורגנית מעוגן בחקיקה במסגרת תכנית NOP של משרד החקלאות של ארה"ב (7 CFR §205) . סטנדרט זה שונה מזה הקיים במדינות האיחוד האירופי ובישראל בכמה היבטים. כדי לשווק תוצרת אורגנית לשוק האמריקני יש להגיש לאישור מראש תוכנית אורגנית מסודרת הכוללת תיאור של תהליכי ושלבי ייצור התוצרת האורגנית.

לאחר הגשת התוכנית יש להמתין לביצוע מבדק אימות, הבוחן את אופן יישומה של התוכנית. התקינה האמריקנית דורשת פיקוח צמוד של התוצרת האורגנית בכל שלב משרשרת הייצור, העיבוד והשיווק לרבות הפרדה מוחלטת מתוצרת שאינה אורגנית (בדומה לתקינה האירופית והישראלית). עוד בדומה לתקינה הישראלית והאירופית – תקופת המינימום של 3 שנים שבה חל איסור על שימוש בתכשירים כימיים וסינתטיים. זאת ועוד, על המגדלים והיצרנים לאשר מראש את כל שלבי הייצור. כמו כן, ישנה רשימה מסודרת של תכשירים נלווים לייצור מזון ותוספים ועל מייצרי התוצרת האורגנית לבחור אך ורק בתכשירים מתוך הרשימה, שכן המוצרים בה עומדים בתקן ה-NOP. 

לסיכום

התקינה האורגנית במדינות המערב, גם אם היא שונה מעט, נועדה להבטיח סטנדרט לגידול וייצור של מוצרים אורגניים והיא מאפשרת לנו, הצרכנים, לברור בצורה טובה יותר את המזון והמוצרים שאנחנו צורכים. תוצרת אורגנית, נקיה מחומרי הדברה ודשנים סינתטיים וכימיים, נחשבת לבריאה יותר, טובה יותר וידידותית יותר לסביבה. טוב שיש מי שמפקח על זה עבורנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *