ים המלח – כיצד נראים נזקים סביבתיים

המצדדים בשימוש בדשנים אורגניים מדברים הרבה על הנזקים הסביבתיים של תעשיית הדשנים הכימיים. רבים מאיתנו מגלים אדישות לנושא, ולא במפתיע. קצת קשה לנו להבין את הנזקים הסביבתיים כאשר אנו לא רואים אותם בעיניים. רובנו איננו אנשי מדע ואנו לא באמת מצליחים להבין את הנתונים ואת הקשר בין ההתנהגות היום יומית שלנו לבין בעיות סביבתיות, ואיך בסופו של דבר הבעיות הסביבתיות ישפיעו על ההתנהגות היום יומית שלנו. מדובר בנושא מורכב ובעל היבטים רבים,  אך מקרה מעניין שיעזור לנו להבין אותו נמצא בסיפורו העצוב של ים המלח.

למרות שאנו רואים מגמות חיוביות של מעבר לדשנים אורגניים וידידותיים לסביבה, עדיין החקלאות העולמית נשענת מאוד על שימוש בדשנים ממקור כימי. אחד מהחומרים הכימיים החשובים לתעשיית הדשנים הוא האשלג ומסתבר שבים המלח יש לנו לא מעט אשלג. אם חשבתם פעם שמפעלי ים המלח עוסקים בייצור מלח, אז טעיתם. המלח הוא אחד מתוצרי הלוואי, אך אחד התוצרים המרכזיים הוא האשלג.

על מנת להפיק את האשלג מפעלי ים המלח משתמשים בברכות אידוי. מימיו של ים המלח מוזרמות לברכות רדודות ובשמש המדבר המים מתאדים מהר וכך נוצר משקע העשיר במינרלים שונים, ומהם מפיקים בין היתר את האשלג. מפעלי ים המלח מפיקים למעלה מ 3 מיליון טון אשלג בשנה. בסיום תהליך הייצור, התמלחת מוזרמת לאגן הצפוני של ים המלח ובכך משנה את ההרכב הכימי של המים, דבר אשר משפיע על מיקרואורגניזמים שונים החיים במימיו של ים המלח.

בעיה אחרת היא ירידת מפלס מי ים המלח; ברכות האידוי מאיצות את התייבשות ים המלח. דבר הפוגע בתיירות. ים המלח הוא אטרקציה תיירותית ברמה עולמית, אך קו החוף רק הולך ומתרחק מבתי המלון. עוד השפעה של ירידת מפלס מי הים היא היווצרות הבולענים המסוכנים. באזור ים המלח נוצרו אלפי בולענים מסוכנים אשר נגרמים מקריסת האדמה אל המעמקים ללא שום התרעה מוקדמת. התופעה הפכה אזורים רבים למסוכנים, ופגעה בעסקים ותשתיות בצורה בלתי הפיכה.

ים המלח נחלק בין ישראל לירדן, והמצב דומה גם בצד הירדני. גם בירדן מתקיימת כריית מחצבים באופן דומה והנזקים לסביבה הם עצומים. ככל הנראה, עד שלא נשתחרר מהתלות בדשנים כימיים, המצב יימשך. לשימוש בדשנים אורגניים ישנם יתרונות רבים, הפחתת הנזק הסביבתי היא אחד מהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *