האספרגוס הוא ירק מומלץ למטבח. הוא עשיר בוויטמינים A, B1 ו- E והוא טעים מאוד. ולא רק שהוא טעים, עוד מימי יוון העתיקה האספרגוס מוכר כירק בעל סגולות רפואיות. היוונים השתמשו בו בתור חומר משלשל ומשתן ונהגו להשתמש בו בתור טיפול לצהבת.

אספרגוס בדרך כלל אוכלים כאשר הוא מבושל או מאודה, על מנת לשמר את הוויטמינים. אפשר גם לצלות אותו בתנור. הוא יכול להיות תוספת מעולה לכל מנה של דגים ובשרים ואפשר אפילו לעשות ממנו מרק. במסעדות רבות תוכלו למצוא אותו כתוספת למנה העיקרית. בעיני רבים, צורת ההכנה הבסיסית של בישול במים ואחר כך זליפת שמן זית עם מעט מלח, היא הצורה הטעימה ביותר ליהנות מאספרגוס. גם בתוספת תפוחי אדמה הוא יכול להיות נהדר.  אבל זה כבר עניין אישי.

שימו לב שיש להכין את האספרגוס לבישול באמצעות קילוף קליפתו הקשה. אך במקרים בהם רכשתם אספרגוסים דקים, להם יש קליפה עדינה ואין צורך לקלף. כמו כן כדאי להסיר את החלק התחתון. יש לו מרקם סיבי וקשה והוא פחות טעים. תוכלו להשתמש בתו בתור ציר למרק. קילוף האספרגוס צריך להיעשות בעדינות על מנת שלא ישבר. הצורה המומלצת היא בשכיבה.

מה צריך לדעת על גידול אספרגוס

האספרגוס, בשונה מרוב ירקות הגינה הוא צמח רב שנתי. כלומר, לאחר שיגדל תוכלו ליהנות מגבעולי אספרגוס במשך שנים רבות. הוא אוהב את הקרקע שלו רכה וחולית ולא לחה מידי. כמו כן הוא אוהב חום.

ברמת העיקרון מזג האוויר הישראלי עושה לו טוב והוא גם מתמודד עם החורף הישראלי היטב. למשל ישנם גידולים מסחריים ברמת הגולן בה הטמפרטורות נמוכות מאוד בחורף. אך שימו לב שהוא אינו אוהב יותר מידי רטיבות בעונה הקרה, היא פוגעת בו.

ישנן שתי שיטות פרקטיות לגידול האספרגוס:

1.  באמצעות רכישת זרעים.
2. באמצעות כתרים.

עתה, נסביר על שתי השיטות לגידול אספרגוס בבית, ההבדלים ביניהן, היתרונות והחסרונות.

כתרים הם למעשה פקעות שורשים רדומות של צמחי אספרגוס בוגרים. עבור רבים זוהי שיטה מועדפת מכיוון שהיא חוסכת זמן. היא מאפשרת לצמח להתפתח מהר יותר מאשר גידול מזרעים. אך יתכן שתתקשו למצוא מקום המציע למכירה את אותן פקעות שורשים רדומות.

האפשרות השנייה היא גידול מזרעים. אותם תמיד תוכלו להשיג וקל מאוד להנביט אותם. זוהי גם האפשרות הזולה ביותר. אך החיסרון הוא שעובר זמן רב מרגע הזריעה עד הרגע שתוכלו ליהנות מגבעולי אספרגוס טעימים.

הנבטת אספרגוס

אם החלטתם לגדל אספרגוס מזרעים, יש קודם כל להשרות אותם במים בטמפרטורה של 20-25 מעלות, טמפרטורה אביבית רגילה. זה עשוי להצליח גם בטמפרטורות נמוכות יותר, אך יאט את הנביטה. כבר אמרנו האספרגוס אוהב חום.

לאחר כמה ימים במים הזרעים יספגו מים ותוכלו לראות שהם תפחו. זהו הזמן בו ניתן לזרוע אותם בעומק של כסנטימטר וחצי עד שניים. השתמשו בתערובת אדמה איכותית, ניתן לרכוש תערובות אדמה המיועדות להנבטה.

הקפידו על אדמה לחה והשקו לאחר הזריעה. אם הטמפרטורה אידאלית נביטה תתרחש לאחר כעשרה ימים. התקופה המומלצת היא בחודש אפריל. אם אתם מתגוררים באזורים חמים יותר, תוכלו להתחיל מוקדם יותר.

לאט לאט הזרעים יתחילו לנבוט ולהצמיח גבעול דק. הם זקוקים לאור רב אך הימנעו משמש ישירה. אם המקום שלכם הוא בעל שמש ישירה תוכלו להשתמש ברשת צל מתאימה המאפשרת לאור לעבור אך מגינה על הצמחים משמש ישירה.

גידול אספרגוס דורש סבלנות. את השתילים המונבטים תוכלו להעביר לערוגות שתילה לאחר כשנה, כלומר באביב הבא. תוכלו לדעת שהגיע הזמן כאשר תראו שלצד הגבעול הראשי מתחילים לבצבץ ניצנים של גבעולים חדשים מבסיס השורש.

אם אתם מעבירים את האספרגוס לעציצים, וודאו שהם לפחות בעומק של 20 סנטימטר. הקפידו לשתול את האספרגוס במקום בו הוא יהיה חשוף להרבה אור.

מבחינת אדמת השתילה האספרגוס אוהב אדמה עשירה בחומרים אורגנים ומנוקזת היטב. השתמשו באדמת קומפוסט איכותי. כדאי להעשיר את האדמה בביו סטימולנטים, כי האספרגוס באמת אוהב איכות בתערובת האדמה שלו.

לצורך השתילה של האספרגוס, הוציאו אותו מכלי ההנבטה עם כל תכולת האדמה שאוחזים השורשים. האספרגוס הוא צמח גדול יחסית ויש להקפיד על מרחקי שתילה של כ 50-60 סנטימטר.

גיזום וקטיף

גיזום הצמח נשעה בתקופת החורף, התקופה בה הצמח רדום ועלוותו מצהיבה. זה חשוב לצורך התחדשות הצמח ועידוד הצמיחה.

לגבי קטיף ”חניתות“, אותם הגבעולים הטעימים שאנו רוצים תצטרכו להמתין לשנה השלישית. חכו לאביב ובצעו את הקטיף בצורה עדינה למשך תקופה של שבועיים.  לא יותר, זה מאט את התפתחות הצמח בטווח הארוך ובסופו של דבר מביא לכם מעט גבעולים. באביב הרביעי תוכלו ליהנות מתקופת קטיף ארוכה יותר של 3-4 שבועות וקטיף מלא בשנה החמישית. הגבעולים שאתם קוטפים צריכים להיות בעובי של כסנטימטר. במידה ומתחילים לצאת גבעולים דקים מידי, יש לתת לצמח לנוח ולהתאושש. תנו לעלוות הצמח לגדול, כך הוא יוכל להתחזק. אם תגזימו בקטיף אתם עלולים לגרום למות הצמח.