בת הדוד המפונפנת של הבצל, הלא היא הכרישה, יכולה להיות שדרוג משמעותי למטבח ולמנות שלכם, במיוחד אם היא טרייה ונקטפה רגע לפני הבישול מהגינה הביתית.

כרישה היא ירק מתוק ועדין, הממלא את הפונקציה של הבצל בבישול, בצורה מתונה יותר. בניגוד לבצל, כרישה אינה מייצרת פקעות, אלא אוגרת את הטעם שלה בגבעולים עבים ועסיסיים, הדומים במראה לבצל ירוק ענק.

בנוסף לטעם, היופי והגודל הקומפקטי מהווים יתרונות נוספים לגידול הכרישה בגינה הביתית.

כרישה נחשבת למוצר פרימיום בסופרמרקטים ומתומחרת בהתאם, אך גבעולים שנקטפו זה עתה מהגינה אינם רק זולים יותר אלא גם טעימים הרבה יותר. בין השימושים של כרישה ניתן למצוא:

• מרק כרישה (בד"כ בליווי תפוחי אדמה).
• כרישה מאודה (בדומה לאופן הבישול של אספרגוס).
• כרישה קלויה בתנור (כחלק מ"אנטי-פסטי", או כמנת סולו).

ואף בקישים, קציצות ולביבות המבוססים עליה.

הכרישה סובלנית לכפור ומשגשגת במזג אוויר קר והעונה המושלמת לשתילה שלה היא תחילת הסתיו.

הנחיות לגידול כרישה בבית

עיקרי ההנחיות לגידול הכרישה מובאים לנוחותכם באמצעות 5 הסעיפים הבאים.

1. שתלו את הכרישה במזג האוויר הקריר של תחילת האביב או הסתיו. הצמח מתאים לשתילה גם באדניות ובמצעים מנותקים. דאגו למרווח של כשישה סנטימטרים בין צמח לצמח ולמקם את השתילים במקום המקבל לפחות 6 שעות שמש ביום, באדמה העשירה בחומרים מזינים.
2. דשנו את האדמה באזור השתיל באמצעות דשן איכותי, עדיף אחד שמופק מביו-סטימולנטים.
3. הכרישה זקוקה לאדמה לחה,  בדקו את לחות האדמה לעתים קרובות.
4. כשבוע לאחר השתילה, ניתן להתחיל להזין את הכרישה בדשן.
5. ניתן לקטוף את הכרישה כשהיא גדולה מספיק למאכל.

עתה נעבור על הנושאים השונים בהרחבה.

אדמה, שתילה וטיפול

שתלו את הכרישה במקום שטוף שמש, באדמה פורייה ומנוקזת היטב. כרישה משגשגת גם במצעים מנותקים ובאדניות ולא חייבת להשיתל באופן "מסורתי".

חשוב להקפיד על סביבה חופשית ברדיוס של 6 ס"מ סביב בכרישה בעת השתילה.

על מנת לשגשג, זקוקה הכרישה לשני מרכיבים: הרבה חנקן ואדמה לחה באופן עקבי.

אם אפשר, דשנו את האדמה בעונה שלפני השתילה על מנת לשפר את איכות האדמה. אם אתם לא הטיפוס שמתכנן כל כך רחוק קדימה (אין שום דבר רע בלהיות ספונטניים!), רצוי להשתמש בדשן garden & balcony של חברת VGI.

אם אתם שותלים באדנית או במצע מנותק, הקפידו למלא אותה באדמה מתאימה.

על מנת לייצר גבעולים לבנים ועסיסיים, יש להלבין את הכרישה, כלומר לכסות או להסתיר אותה מהשמש. לשם כך, שתלו את הכרישה בגומות עמוקות (שתילה עמוקה יותר אף מסייעת לעמידות של הכרישה בפני בצורת). הדרך הקלה ביותר לעשות זאת באופן שיטתי היא ליצור תעלה בעומק 15-20 ס"מ ותחבו את השתילים לתוכה. הוסיפו אדמה בחזרה לתעלה עד שתגיע לבסיס העלה הירוק הראשון. השקו היטב.

לאחר השתילה, חפו את המשטח באמצעות קש או חומר אורגני אחר על מנת לסייע בשמירת לחות הקרקע. הזינו את הכרישה בדשן אורגני איכותי מדיי שבוע עד לקטיף. הצמחים זקוקים ל2-3 סנטימטרים של מים מדיי שבוע, בין אם באמצעות הגשם או השקיה. לחות עקבית תסייע למנוע גבעולים קשים.

קטיף ואחסון

ניתן לקטוף את הכרישה מהקרקע כמעט בכל עת. נהוג לתת לכרישה לגדול על לקוטר של 2-3 ס"מ אבל ניתן לאכול אותה כשהיא צעירה יותר על מנת לקבל ירק שדומה לבצל ירוק. אם האדמה לחה, הכרישה אמורה להשתחרר בקלות על ידי משיכה ישירה מהאדמה. אם הצמח מתנגד – השתמשו באת או מגריפה קטנה על מנת לשחרר את האדמה, ואז משכו את הכרישה בעדינות על ידי אחיזה בבסיסה.

הקפידו לשטוף את הגבעולים ביסודיות על מנת להסיר אדמה וחצץ שאולי הצטברו בין העלים.

• לאחסון לטווח קצר (עד שבוע), הכניסו את הגבעולים לשקית ניילון אטומה והניחו במקרר.
• לאחסון ארוך יותר, רצוי לקטוף את הכרישה יחד עם השורשים העמוקים שלה. חותכים את העלים על שמכל עלה נשארים 2-3 סנטימטרים ירוקים, מניחים את הגבעולים בקופסה, כשהשורשים כלפי מטה ומרפדים בנסורת או חול נקי. שמרו על האדמה לחה ואחסנו במקום קריר, הגבעולים ישרדו עד 8 שבועות.
• ניתן לאחסן את הכרישה בהקפאה, לצורך כך יש לשטוף, לפרוס ולהשרות במשך דקה במים רותחים. לאחר סינון וייבוש, ניתן להכניס את הכרישה בשקיות למקפיא. את הכרישה הקפואה אפשר תמיד לשלב במרקים ובתבשילים שונים.